כאשר אדם נפגע פגיעה משמעותית בתאונת דרכים, שלא ארעה במסגרת עבודתו, נקבע שעור הנכות שנגרם בתאונה, לצורך חישוב הפיצוי המגיע לו, ע"י מומחה שנתמנה ע"י בית המשפט, או על ידי מומחה שהוסכם בין עורך הדין לבין חברת הביטוח. כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים במהלך עבודתו או בדרכו לעבודתו או ממנה, נקבעת בדרך כלל נכותו על ידי ועדה רפואית של המ.ל.ל (המוסד לביטוח לאומי), אם כי יש באפשרותו, במקום זאת, לבקש מינוי מומחה מטעם בית המשפט, כל עוד לא נקבעה נכותו על ידי המ.ל.ל.
הדעה המקובלת בציבור היא כי עדיף לנפגע שנכותו תקבע דוקא על ידי מומחה מטעם בית המשפט ולא על ידי ועדה של המ.ל.ל. מומחה מטעם בית המשפט מקבל שכר של אלפי שקלים עבור חוות דעתו, הוא קשוב יותר לבעיות הנפגע ויש לו יותר זמן להקדיש לו. ועדה רפואית של המ.ל.ל, על אף היותה אוביקטיבית, מקבלת שכר מהמ.ל.ל, בודקת מקרים רבים יותר של נפגעים בעת ובעונה אחת ועלולה להיות פחות קשובה ופחות סבלנית כלפיהם.
מי שנפגע בתאונת דרכים במהלך עבודתו עלול, איפא, לעמוד בפני הדילמה מה לעשות, האם לבקש מינוי מומחה מטעם בית המשפט, או להגיש תביעה למ.ל.ל לקביעת נכותו. אם ילך במסלול של קביעת נכותו על ידי מומחה מטעם בית המשפט (או ע"י מומחה מוסכם), הוא יאלץ לעכב את הגשת תביעת הנכות שלו למ.ל.ל ולדחותה עד לאחר קביעת נכותו על ידי המומחה. נכות רפואית מתגבשת בד"כ כעבור שנה מיום התאונה ועד אז אף מומחה לא יוכל לקבוע את נכותו. המוסד לביטוח לאומי משלם דמי פגיעה למשך 3 חודשים בלבד ולאחר מכן יש צורך להגיש תביעה לנכות ע"מ לקבל ממנו פיצוי בגין נכות זמנית עד לקביעת הנכות הסופית. אם נפגע אינו מגיש תביעה לנכות למ.ל.ל בהמתנה לקביעת המומחה, הוא עלול למצוא עצמו במשך חודשים ארוכים ללא מקור הכנסה. מעבר לכך על אותו נפגע לשלם מכיסו את שכרו של המומחה מטעם בית המשפט.
הדרכים לבטל את חסרונות קביעת הנכות ע"י המ.ל.ל
ניתן לצמצם את חסרונותיה של שיטת קביעת הנכות על ידי המל.ל עד למינימום, ואפילו לבטלן, על ידי ניצול היתרונות שיש לשיטה זו, ב-3 אופנים:
- בפני ועדה רפואית של המ.ל.ל. מותר להציג כל חומר רפואי, כולל חוות דעת של רופאים פרטיים או אישורים בכתב של רופאים פרטיים שקבעו את סעיף הנכות או סעיפי הנכות מהם סובל הנפגע ואת שעורה. כל זאת בניגוד למומחה מטעם בית המשפט (או מומחה מוסכם) שלגביו חל איסור מוחלט ע"פ חוק להציג חוות דעת רפואית מפורשת או משתמעת.
- בפני ועדה רפואית של המ.ל.ל מותר להופיע, בנוסף לנפגע, גם לעורך דין או לרופא מומחה, ואלה, בעצם הופעתם ושטיחת טענותיהם, הופכים את הועדה ליותר קשובה וכמובן שכושר השכנוע שלהם תורם להחלטה שתתקבל. בפני מומחה מטעם בית המשפט, לעומת זאת, לא יוכל להופיע עו"ד או רופא, ביחד עם הנפגע.
- על קביעה של ועדה של המוסד לביטוח לאומי ניתן להגיש ערעור בפני ועדה עליונה וגם בפניה יכולים להופיע עו"ד או רופא ובפניה גם ניתן להציג חוות דעת רפואית. מעבר לכך אפשר להגיש ערעור על קביעתה לבית הדין לעבודה בשאלות משפטיות בלבד. על קביעה של מומחה מטעם בית המשפט לא ניתן לערער (אם כי ניתן לשלוח אליו שאלות הבהרה, או לזמנו לחקירה בבית המשפט ובמקרים חריגים ונדירים מאוד ניתן לבקש את פסילתו או מינוי מומחה נוסף).
קביעת נכות על ידי מומחה מטעם בית המשפט או מומחה מוסכם, קשה מאוד לשינוי ובד"כ הוא יתבצר בעמדתו בתשובותיו לשאלות ההבהרה או בחקירתו בבית המשפט. חשוב לזכור גם כי כמומחה מטעם בית המשפט עשוי להתמנות רופא הנמנה עם בית שמאי העלול להחמיר עם הנפגע ואז לא ניתן לערער עליו.
פניה למ.ל.ל. לקביעת נכות, תוך ניצול המנגנונים הללו, יכולה להיות, על כן, אפילו עדיפה.